משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה ב׳

מהדורה: ווילנא, האלמנה והאחים ראם, תרל"ח

מקור אסתר רבה ב׳
1 כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְסִיל משלי כט, יא, זֶה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. וְחָכָם בְּאָחוֹר יְשַׁבְּחֶנָּה, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא מְשַׁדֵּיךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר תהלים סה, ח: מַשְׁבִּיחַ שְׁאוֹן יַמִּים שְׁאוֹן גַּלֵּיהֶם וַהֲמוֹן לְאֻמִּים. בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ, דְּבֵית רַבִּי יַנַּאי וְחִזְקִיָּה, תַּרְוֵיהוֹן אָמְרִין שִׁשָּׁה נִיסִין הָיָה פּוֹתֵחַ וּמַרְאֶה לָהֶן בְּכָל יוֹם. רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא אָמַר, מִינֵי יְצִיאוֹת הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי יוּדָה בְּרַבִּי סִימוֹן אָמַר סְעוּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶרְאָה לָהֶן. רַבִּי לֵוִי אָמַר בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה הֶרְאָה לָהֶם, נֶאֱמַר כָּאן תִּפְאֶרֶת גְּדֻלָּתוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן שמות כח, ב: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת, מַה תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר לְהַלָּן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה, אַף תִּפְאֶרֶת הָאָמוּר כָּאן בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְדוֹלָה. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ אָמַר בֵּין מִן דִּידֵיהּ וּבֵין לָא מִדִּידֵיהּ מִתְגַּלְגֶּלֶת בַּת קְבַרְיָיא. מֵהֵיכָן הֶעֱשִׁיר אוֹתוֹ רָשָׁע, אָמַר רַבִּי תַּנְחוּמָא נְבוּכַדְנֶצַּר שְׁחִיק מְחִיק, סִגֵּל כָּל מָמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְהָיְתָה עֵינוֹ צָרָה בְּמָמוֹנוֹ, כֵּיוָן שֶׁנָּטָה לָמוּת אָמַר מָה אֲנִי אֲנִיחַ כָּל מָמוֹן זֶה לֶאֱוִיל, עָמַד וְגָזַר וְעָשָׂה סְפִינוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל נְחשֶׁת, מִלֵּא אוֹתָן מָמוֹן וְחָפַר וְהִטְמִינָם בִּפְרָת, וְהָפַךְ פְּרָת עֲלֵיהֶן, וְיוֹם שֶׁעָמַד כּוֹרֶשׁ וְגָזַר שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, גִּלָּה אוֹתָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מה, א: כֹּה אָמַר ה' לִמְשִׁיחוֹ לְכוֹרֶשׁ אֲשֶׁר הֶחֱזַקְתִּי בִימִינוֹ לְרַד לְפָנָיו גּוֹיִם וגו' וּשְׁעָרִים לֹא יִסָּגֵרוּ. וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: וְנָתַתִּי לְךָ אוֹצְרוֹת חשֶׁךְ וּמַטְמֻנֵי מִסְתָּרִים וגו'.
2 יָמִים רַבִּים אסתר א, ד, יָמִים שֶׁל צַעַר, וְדִכְוָותֵיהּ שמות ב, כג: וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם, וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ שֶׁל צַעַר הֶעֱלָה אוֹתָן הַכָּתוּב יָמִים רַבִּים. וְדִכְוָותֵיהּ מלכים א יח, א: וַיְהִי יָמִים רַבִּים וּדְבַר ה' הָיָה אֶל אֵלִיָּהוּ וגו', וְכִי יָמִים רַבִּים הָיוּ, אֶלָּא עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ יָמִים שֶׁל צַעַר לְפִיכָךְ קָרָא אוֹתָם יָמִים רַבִּים. וְכַמָּה הָיוּ, רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֶלְבּוֹ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן חֹדֶשׁ אֶחָד בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה וְחֹדֶשׁ אֶחָד בְּשָׁנָה אַחֲרוֹנָה וּשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ בָּאֶמְצַע, הֲרֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר חֳדָשִׁים. וְדִכְוָותֵיהּ ויקרא טו, כה: וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא, יָמִים שְׁנַיִם, רַבִּים שְׁלשָׁה, וְכִי רַבִּים הֵם, אֶלָּא לְפִי שֶׁהֵן שֶׁל צַעַר לְפִיכָךְ קוֹרֵא אוֹתָן יָמִים רַבִּים.
3 שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם, יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם רִאשׁוֹן. עוֹבָדָא הֲוָה בְּגַבְרָא חַד דַּהֲוָה שְׁמֵיהּ בַּרְבּוֹהִין הָלְכוּ רַבּוֹתֵינוּ אֶצְלוֹ עַל עֵסֶק מִגְבַּת חֲכָמִים, שָׁמְעִין לִבְרֵיהּ דַּאֲמַר לֵיהּ בַּמָּה אֲנַן אָכְלִין יוֹמָא דֵין, אֲמַר לֵיהּ בִּטְרוֹקְסִימוֹן, מִן חַד בְּמָנֶא אוֹ מִן תְּרֵין בְּמָנֶא, אֲמַר לֵיהּ מִן תְּרֵין בְּמָנֶא, דְּאִינוּן כְּמִישִׁין וּזְלִילִין. אָמְרֵי הֵיכָן אֲנַן אָזְלִין גַּבֵּי הָדֵין, נֵיזֵיל וְנַעֲבֵיד עֲבִידְתָּן בְּקַרְתָּא וּבָתַר כֵּן נֵיתֵי לְגַבֵּיהּ. אֲזַלוּן וַעֲבַדוּן עִיבִידְתְּהוֹן בְּקַרְתָּא וַאֲתוֹ לְגַבֵּיהּ, וְאָמְרִין לֵיהּ הַב לָן מִצְוָותָא, אֲמַר לוֹן אֲזַלוּן לְגַבֵּי דָּא דְּבֵייתָא וְהִיא יָהֲבָה לְכוֹן חַד מוֹדְיָא דְּדִינָרִין. אֲזַלוּן לְגַבֵּי אִינְתְּתָא וַאֲמַרוּן לָהּ אֲמַר לִיךְ בַּעֲלִךְ הַב לָן מִצְוָותָא חַד מוֹדְיָא דְּדִינָרִין, אָמְרָה לוֹן הֵיכֵי אָמַר לְכוֹן גְּדִישׁ אוֹ מְחִיק, אָמְרוּ לָהּ סְתָם אֲמַר לָן. אָמְרָה אֲנָא יָהֲבָה לְכוֹן גְּדִישׁ, אִין אֲמַר לִי בַּעְלִי לָמָּה, אֲמִינָא לֵיהּ חֲבִיתִין מִן פַּרְנִי. אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ אֲמַרוּן לֵיהּ בָּרְיָיךְ יְמַלֵּא חֶסְרוֹנָךְ. אֲמַר לוֹן הֵיכִי יְהַבְתֵּיהּ לְכוֹן גְּדִישׁ אוֹ מְחִיק, אָמְרוּ לֵיהּ סְתָם אֲמַרָן לָהּ וְאָמְרָה אֲנָא יָהֲבָה לְכוֹן יָתֵיהּ גְּדִישׁ וְאִין אָמַר בַּעְלִי לָמָּה, אֲנָא יָהֲבָה גַּדְרָאנֵיהּ מִן פּוּרְנִי. אֲמַר לְהוֹן אֵיכָן דְּכֵן הֲוֵית בְּדַעְתִּי לְמִתְנָא לְכוֹן. וְלָמָּה לָא אֲתֵיתוּן לְגַבִּי מֵרֵישׁ, אֲמַרוּן לֵיהּ שָׁמְעִינַן לְעַבְדָךְ דַּאֲמַר לָךְ בַּמֶּה אֲנַן אָכְלִין יוֹמָא דֵין, וַאֲמַרְתְּ לֵיהּ בִּטְרוֹקְסִימוֹן, וַאֲמַר לָךְ מִן חַד בְּמָנֶא אוֹ מִן תְּרֵין בְּמָנֶא, וַאֲמַרְתְּ לֵיהּ מִן תְּרֵין בְּמָנֶא דְּאִינוּן כְּמִישִׁין וּזְלִילִין. וַאֲמַרִין בַּר נָשׁ דְּאִית לֵיהּ כָּל הָדֵין מָמוֹנָא הוּא אָכֵיל בִּטְרוֹקְסִימוֹן מִן תְּרֵין בְּמָנֶא. אֲמַר לוֹן בְּנַפְשִׁי אֲנָא רַשַּׁיי בְּרַם בְּמִצְוָותָה דְּבָרְיִי לֵית אֲנָא יָכֵיל וְלָא רַשַּׁיי. בַּר לוֹפְיָינִי הֲוָה מַשִֹּׂיא אֶת בִּתּוֹ מִן צִפּוֹרִי לְעַכּוֹ, וְהֶעֱמִיד חֲנֻיּוֹת מוֹזְגוֹת יַיִן מִצִּפּוֹרִי לְעַכּוֹ וּמְנוֹרוֹת שֶׁל זָהָב מִכָּאן וּמִכָּאן, אָמְרוּ לֹא זָזוּ מִשָּׁם עַד שֶׁהֶאֱכִילָן עֲדָשִׁים מִן הַגֹּרֶן וְהִשְׁקָה אוֹתָן יַיִן מִן הַגַּת. אָמַר רַבִּי אָבוּן וּבִלְבָד בִּקְדֵרוֹת מְפֻחָמוֹת, בְּרַם הָכָא יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם רִאשׁוֹן.
4 רַבִּי חִיָּא הֲוָה לֵיהּ חַד רָחֵים בְּאַשְׁנָא, וְעָשָׂה לוֹ סְעוּדָה וְהֶאֱכִילוֹ כָּל מַה שֶּׁנִּבְרָא בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית, אֲמַר לֵיהּ מָה אֱלָהֲכוֹן עָתִיד דְּעָבֵיד לְכוֹן יוֹתֵר מִכָּאן. אֲמַר לֵיהּ סְעוּדָתְךָ יֵשׁ לָהּ קִצְבָה, אֲבָל סְעוּדַת אֱלֹהֵינוּ שֶׁעָתִיד לַעֲשׂוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, אֵין לָהּ קִצְבָה, דִּכְתִיב ישעיה סד, ג: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי הֲוָה לֵיהּ חַד רָחֵים גַּבֵּי דָארֵיהּ בְּצוֹר, חַד זְמַן אֲתָא לְגַבֵּיהּ, שָׁמְעֵיהּ לְעַבְדֵיהּ דַּאֲמַר לֵיהּ בַּמֶּה אֲנַן אָכְלִין יוֹמָא דֵין בִּטְלוֹפְחִין דִּטְמָאשָׁא אוֹ דִּגְרָאפָא. אֲמַר לֵיהּ דִּטְמָאשָׁא. הִתְחִיל מֵמִיל בּוֹ וְהִרְגִּישׁ בּוֹ. שְׁלַח וַאֲמַר לִבְנֵי בֵיתֵיהּ אַתְקִינוּ לִי כָּל הָדֵין אַרְגְּנָטַדְיָא. אֲמַר לֵיהּ מַשְׁגַּח רַבִּי שָׁתֵי גַבָּן יוֹמָא דֵין, אֲמַר לֵיהּ אִין, מָאן דְּסָלִיק בְּבֵיתָא חֲמָא כָּל הָדֵין אָרְגְּנָאטַאדְיָיא וְתָמַהּ, אֲמַר לֵיהּ בַּר נָשׁ דְּאִית כָּל הָדֵין מָמוֹנָא יְהֵא הוּא אָכֵיל בִּטְלוֹפְחִין דִּטְמָאשָׁא, אֲמַר לֵיהּ אִי רַבִּי אַתּוּן אוֹרָיְיתְכוֹן מוֹקְרָא לְכוֹן, בְּרַם אֲנַן אִי לֵית לָן מָמוֹנָא לֵית בַּר נַשׁ דְּמוֹקַר לָן. בַּר יוֹחָנִי בִּקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת סְעוּדְתָא לִגְדוֹלֵי רוֹמִי, הֲוָה תַּמָּן רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי אָמַר נִמָּלֵךְ בְּבֶן עִירֵנוּ, אֲתָא לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ אִי בָּעֵית לְמִקְרֵי עַשְׂרִין עֲבוֹד עַשְׂרִין וְחַמְשָׁה. וְאִין בָּעֵית לְמִקְרֵי עַשְׂרִין וְחַמְשָׁה עֲבוֹד לִתְלָתִין, אֲזַל הוּא וַעֲבֵיד לְעַשְׂרִין וְאַרְבַּע וּקְרָא עַשְׂרִין וְחַמְשָׁה, אִשְׁתְּכַחְנוּן דְּחַסִּירִין חַד מְקָמָא מַאן דַּאֲמַר קִנְדָּס וּמַאן דַּאֲמַר כַּפְנָאֵי, אַיְיתֵי דְהַב יְהַב קֳדָמֵיהּ, נַסְבֵיהּ וְטַלְקֵיהּ בְּאַנְפֵּיהּ, אֲמַר לֵיהּ דִּדְהַב אֲנָא אָכֵיל וּדְהַבָךְ אֲנָא צָרִיךְ. אֲתָא לְגַבֵּיהּ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי וְתָנֵי לֵיהּ עוֹבָדָא, אֲמַר לֵיהּ חַיָּיךְ רַבִּי לָא הֲוָה לִי דְּאֵימָא לָךְ דְּאִלּוּ דַאֲמַרְתְּ לִי לָא עֲבַדִית מִן בְּגִין כָּךְ אָמְרִית לָךְ, אִם חַדְרֵי תוֹרָה גִּלָּה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אוֹ שֶׁמָּא חַדְרֵי סְעוּדָה. אֲמַר לֵיהּ הֵן אַף חַדְרֵי סְעוּדָה גִּלָּה לָנוּ, אֲמַר לֵיהּ וְדָא מְנָא לָךְ, אֲמַר לֵיהּ מִדָּוִד, דִּכְתִיב שמואל ב ג, כ: וַיָּבֹא אַבְנֵר אֶל דָּוִד וְעִמּוֹ עֶשְׂרִים אֲנָשִׁים וַיַּעַשׂ דָּוִד לְאַבְנֵר וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִשְׁתֶּה, וַיַּעַשׂ מִשְׁתֶּה אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְלַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ מִשְׁתֶּה, בְּרַם הָכָא יוֹם אַחֲרוֹן כְּיוֹם רִאשׁוֹן.
5 וּבִמְלֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה אסתר א, ה, וּבִמְלוֹאת כְּתִיב, עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים וגו' מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים, רַב וּשְׁמוּאֵל, חַד אָמַר שִׁבְעָה חוּץ מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים. וּשְׁמוּאֵל אָמַר שִׁבְעָה עִם מֵאָה וּשְׁמוֹנִים. אָמַר רַבִּי סִימוֹן הֲדָא שׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּבֵית קוֹמְטִיטוֹן הָיָה, מַאֲכָל וּמִשְׁתֶּה מָצוּי בָהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר פַּפָּא גְּדוֹלֵי הַדּוֹר הָיוּ שָׁם וּבָרְחוּ. אָמַר רַב חֲנִינָא בַּר עָטַל, יְהוּדִים הָיוּ שָׁם בְּאוֹתָהּ סְעוּדָה, אֲמַר לוֹן אוֹתוֹ רָשָׁע, יָכוֹל אֱלָהֵיכוֹן עָתִיד דְּעָבֵיד לְכוֹן יוֹתֵר מִכֵּן, אָמְרוּ לוֹ ישעיה סד, ג: עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹהִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה, אִם כִּסְעוּדָה זוֹ הוּא עוֹשֶׂה לָנוּ אָנוּ אוֹמְרִין לוֹ כְּבָר אֲכַלְנוּהָּ עַל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ.
6 בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר גִּנָּה מִבַּחוּץ וְחָצֵר מִבִּפְנִים. וְרַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר גִּנָה מִבִּפְנִים וְחָצֵר מִבַּחוּץ. אָמַר רַבִּי פִּנְחָס מְקַיֵּם אֲנִי דִּבְרֵי שְׁנֵיכֶם, כְּשֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ חָצֵר, וּכְשֶׁהוּא הָיָה רוֹצֶה עוֹשֶׂה אוֹתָהּ גִּנָּה, הָא כֵיצַד, פּוֹרֵשׂ אֶת הַוִּילוֹן וְעוֹשֶׂה חָצֵר. קוֹפֵל אֶת הַוִּילוֹן וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ גִּנָּה. דָּבָר אַחֵר, בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ שֶׁעָמְדָה לוֹ בְּדָמִים הַרְבֵּה.
7 חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אסתר א, ו, תִּרְגֵּם עֲקִילַס אַיְירִינוֹן קַרְפַּסִּינוֹן, וְרַבִּי בֵּיבַי אָמַר טַיְינוֹן. אָמַר רַבִּי יִצְחָק בְּגָדִים שֶׁבְּנֵי חוֹרִין לוֹבְשִׁין. אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה טַלִּיתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהַכֹּל מַפְקִיעִין בְּחַבְלֵי צֶמֶר וּבְחַבְלֵי פִּשְׁתָּן, וְרָשָׁע זֶה בְּחַבְלֵי בוּץ וְאַרְגָּמָן. עַל גְּלִילֵי כֶסֶף, רַבִּי חִיָּא רַבָּה וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא, חַד אָמַר נִגְלָלִין הָיוּ כְּוִילוֹן זֶה שֶׁל אָרוֹן. וָחֳרִינָא אֲמַר נִקְפָּלִין הָיוּ כְּקֶלַע זוֹ שֶׁל סְפִינָה. וְעַמּוּדֵי שֵׁשׁ, אָמַר רַבִּי לֵוִי הַמֶּחְצָב הַזֶּה לֹא נִגְלָה לִבְרִיָּה אֶלָּא לְמַלְכוּת הָרִשְׁעָה הַזֹּאת. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב דברי הימים א כט, ב: וְכֹל אֶבֶן יְקָרָה וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ לָרֹב, שְׁלֹמֹה הָיָה נוֹתֵן מַרְגָּלִית מִכָּאן וּמַרְגָּלִית מִכָּאן וְאַבְנֵי שַׁיִשׁ בָּאֶמְצַע. וְנוֹחַ הָיָה לַאֲחַשְׁוֵרוֹשׁ לַעֲשׂוֹת לוֹ עַמּוּדִים שֶׁל כֶּסֶף וְשֶׁל זָהָב, מִלְּהָבִיא עַמּוּדִים שֶׁל שַׁיִּשׁ מִפְּרַק אוֹנְסִין לְמָדַי. וְאִם תֹּאמַר דַּהֲווֹ זָמְרִין, אָמַר רַבִּי מַתָּנָה אֲנִי יָשַׁנְתִּי עַל פִּרְחוֹ שֶׁל אֶחָד מֵהֶן, וְהָיָה מְלֹא קוֹמָה וּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם.
8 מִטּוֹת זָהָב וָכֶסֶף, רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר הָרָאוּי לְכֶסֶף לַכֶּסֶף, הָרָאוּי לְזָהָב לַזָּהָב. אָמַר לוֹ רַבִּי נְחֶמְיָה אִם כֵּן נִמְצֵאתָ מַכְנִיס שִׂנְאָה בִּסְעוּדַת אוֹתוֹ רָשָׁע, אֶלָּא שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ וְהָיוּ מְצֻפִּים בְּזָהָב. וְרַבִּי תַּחְלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר שֶׁל זָהָב הָיוּ, וְהָיוּ מְכֻפָּתִין בִּכְפָאתִין שֶׁל כֶּסֶף. וּשְׁמוּאֵל אָמַר הַגָּשִׁישׁ הַחִיצוֹן שֶׁל זָהָב, וְהַפְּנִימִי שֶׁל כֶּסֶף.
9 עַל רִצְפַת בַּהַט וָשֵׁשׁ, אָמַר רַב נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה שַׁלְוָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מָה הוּא, שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ רָצוּף בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. בַּהַט וָשֵׁשׁ וְדַר וְסֹחָרֶת, רַבִּי נִיסָא דְּקֵיסָרִי אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁהִיא אֲהוּבָה עַל בַּעְלָהּ. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְמַרְגָּלִית שֶׁמּוֹצִיאָה אֶת בַּעְלָהּ לַחֵרוּת, הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר ויקרא כה, י: וּקְרָאתֶם דְּרוֹר. וְדַר, אָמַר רַב הוּנָא אִית אֲתַר דְּצָוְוחִין לְמַרְגָּלִיתָא דּוּרָה. וְסֹחָרֶת. רַבִּי בֵּיבָא בַּר אֲבוּנָא אָמַר פְּרַקְמַטְיָא נְפַקַת. הָאֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר בראשית כג, טז: עֹבֵר לַסֹּחֵר.
10 וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב אסתר א, ז, הַשְׁקָיוֹתָיו שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע לֹא הָיוּ אֶלָּא בְּשֶׁל זָהָב. אֲתִיבוּן וְהָכְתִיב מלכים א י, כא: וְכֹל כְּלֵי מַשְׁקֵה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה זָהָב וְכֹל כְּלֵי בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן זָהָב סָגוּר, רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר וַהֲלֹא נַפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חוֹתָה לִשְׁתּוֹת בְּשֶׁל זָהָב, אֶלָּא אֵלּוּ כּוֹסוֹת דְּיוֹטִירִיטָא שֶׁל כְּלֵי זְכוּכִית, שֶׁרוֹאִין צֵל פְּנֵיהֶם בָּהֶם יָפִין וְיַקִּירִין כִּכְלֵי זָהָב.
11 וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים, הֵבִיא כֵלָיו וּכְלֵי עֵילָם, וְנִמְצְאוּ שֶׁלּוֹ יָפִין מִשֶּׁל עֵילָם. הֵבִיא כֵלָיו וּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, וְנִמְצְאוּ נָאִים וְיָפִין מִכֵּלָיו. לְמַטְרוֹנָה שֶׁהָיְתָה לָהּ שִׁפְחָה יָפָה, כָּל זְמַן שֶׁמַּבֶּטֶת בְּשִׁפְחָתָהּ הָיוּ פָּנֶיהָ מִשְׁתַּנּוֹת. כָּךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ כְּלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מַבִּיטִין בְּכֵלָיו, הָיוּ מִשְׁתַּנִּין כֵּלָיו וְנַעֲשִׂין כַּעוֹפֶרֶת. רַבִּי תַּחְלִיפָא בַּר בַּר חָנָה אָמַר כֵּלִים שֶׁצּוּרָתָן נִשְׁתַּנִּים לְיָמִים קַלִּים. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב נַחְמָן, כֵּלִים מְכַלִּים לַמִּשְׁתַּמְּשִׁין בָּהֶם, וְהֵם שׁוֹנִין בַּקַּלְקָלָה. מִי גָּרַם לְבֵלְשַׁצַּר שֶׁתִּתְקַעֲקַע בֵּיצָתוֹ מִן הָעוֹלָם, לֹא עַל יְדֵי שֶׁנִּשְׁתַּמֵּשׁ בִּכְלֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב דניאל ה, ב: בֵּלְשַׁאצַּר אֲמַר בִּטְעֵם חַמְרָא לְהַיְתָיָה לְמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא דִּי הַנְפֵּק נְבוּכַדְנֶצַּר וגו'. מַה כְּתִיב דניאל ה, ל: בֵּהּ בְּלֵילְיָא קְטִיל בֵּלְאשַׁצַּר מַלְכָּא כַשְׂדָּאָה.
12 וְיֵין מַלְכוּת רָב, לְהַלָּן כְּתִיב דניאל ה, א: וְלָקֳבֵל אַלְפָּא חַמְרָא שָׁתֵה. בְּרַם הָכָא כְּתִיב: וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ, כְּכוֹסוֹת בְּיַד הַמֶּלֶךְ.
13 וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס אסתר א, ח, כְּדָת כָּל מָקוֹם, אִית אֲתַר דְּבָעֵי מֵיגַס וּבָתַר כֵּן שָׁתֵי, וְאִית אֲתַר דְּשָׁתֵי וּבָתַר כֵּן מֵיגַס. כְּדַת כָּל אֻמָּה וְאֻמָּה, כְּאִילֵין כּוּתָאֵי דְּלָא שָׁאתָן חַמְרָא דְזִיקִין, אַיְיתֵי לְהוֹן חַמְרָא דְּקוּלְיָה. אֵין אֹנֵס, בְּאַנְפְּקָא. רַב אָמַר אֵין אוֹנֵס בְּיַיִן נֶסֶךְ. אָמַר רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אֵין אוֹנֵס בְּפִקְתָּא, לְפוּם דְּתַמָּן שָׁאתָן בְּגַסָּא לְפִיכָךְ אֵין אוֹנֵס בְּפַקְתָּא. כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בּוֹא וּרְאֵה שַׁלְוָתוֹ שֶׁל אוֹתוֹ רָשָׁע מַה הִיא, שֶׁהָיָה בֵּיתוֹ מְיֻסָּד בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ, לַעֲשׂוֹת לִגְדוֹלֵי מַלְכוּת שֶׁיְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רַשַּׁאי לִצְחֹק עִם בָּנָיו וְעִם בְּנֵי בֵיתוֹ.
14 לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי אֵינִי יוֹצֵא מִידֵי בְּרִיּוֹתַי, וְאַתָּה מְבַקֵּשׁ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ, בְּנֹהַג, שֶׁבָּעוֹלָם שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם מְבַקְּשִׁים לִשָֹּׂא אִשָּׁה אַחַת, יְכוֹלָה הִיא לְהִנָּשֵׂא לִשְׁנֵיהֶם, אֶלָּא אוֹ לָזֶה אוֹ לָזֶה. וְכֵן שְׁתֵּי סְפִינוֹת שֶׁהָיוּ עוֹלוֹת בְּלִימָן, אַחַת מְבַקֶּשֶׁת רוּחַ צְפוֹנִית, וְאַחַת מְבַקֶּשֶׁת רוּחַ דְּרוֹמִית, יְכוֹלָה הִיא הָרוּחַ אַחַת לְהַנְהִיג אֶת שְׁתֵּיהֶן כְּאַחַת, אֶלָּא אוֹ לָזוֹ אוֹ לָזוֹ. לְמָחָר שְׁנֵי בְּנֵי אָדָם בָּאִים לְפָנֶיךָ בַּדִּין, אִישׁ יְהוּדִי וְאִישׁ צַר וְאוֹיֵב, יָכוֹל אַתָּה לָצֵאת יְדֵי שְׁנֵיהֶם, אֶלָּא שֶׁאַתָּה מְרוֹמֵם לָזֶה וְצוֹלֵב לָזֶה. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי בִּנְיָמִין בַּר לֵוִי אָמַר, לְפִי שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה בִּזְּמַן שֶׁרוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת, וּבִזְּמַן שֶׁרוּחַ דְּרוֹמִית מְנַשֶּׁבֶת אֵין רוּחַ צְפוֹנִית מְנַשֶּׁבֶת, אֲבָל לֶעָתִיד לָבוֹא בְּקִבּוּץ גָּלֻיּוֹת, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲנִי מֵבִיא רוּחַ אַרְגַּסְטִיס לָעוֹלָם, שֶׁשְּׁתֵי רוּחוֹת מְשַׁמְשׁוֹת בּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב ישעיה מג, ו: אֹמַר לַצָּפוֹן תֵּנִי וּלְתֵימָן אַל תִּכְלָאִי הָבִיאִי בָנַי מֵרָחוֹק וּבְנוֹתַי מִקְצֵה הָאָרֶץ, מִי הוּא זֶה שֶׁעוֹשֶׂה רְצוֹן יְרֵאָיו, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁכָּתוּב בּוֹ תהלים קמה, יט: רְצוֹן יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה וְאֶת שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם.
פירוש משנת דרבי אליעזר על אסתר רבה ב׳
1 אי בעית למקרא כו' חדרי סעודה כו'. נ"ל דה"פ אזל ועבד לכ"ד היינו שהכין לכ"ט אנשים היינו לכ"ד כמו שרוצה לקרא כ"ד שאז צריך להכין על ה' יותר וכמו שיעץ לו ר"א ובאמת הוא קרא לכ"ה והי"ל לו להכין על ל' ולכך היה חסר לא' דלעולם צריך להכין על היותר וזהו שתמה חדרי סעודה מי גלה דזהו דבר תימה שאף שהכינותי על היותר ממה שקראתי אעפ"כ היה חסר לא'. לכ"א ודא מנ"ל שזהו דבר חידוש בלא טעם שצריך דוקא ה' וא"ל דנלמד מדוד דכתיב ויעש ד"וד לאב"נר ולאנ"שים א"שר א"תו משתה ויעש משתה הל"ל א"כ ה' תיבות מיותר להורות שהכין על ה' אנשים יותר א"נ פי' וקרא לעשרין. וחמשה קאי למטה היינו שמחמשה צריך להוסיף אשכחן דחסר חד דהרי קרא כ' והכין רק לכ"ד:
2 ובמלואת כתיב עיין מ"כ. ול"נ דנהפוך הוא שהורה שחסר כתיב ו' שניה להורות שהיה כיום אחד שוה:
3 הדא שושן כו'. עד א"ל עין לא ראתה עי' יפ"ע. ול"נ דדריש מלת כל שהוא מיותר דלת"ק בא לרבות וללמד על העיר שושן שתמיד היה מצויה הרבה להכין לכל ורחב"פ סבר שבא ללמוד שהכין לכל העם ובאמת לא באו כולם שברחו. ורחב"ע בא להורות שישראל היו ג"כ וזהו ריבוי דכל אף שהיה ראוי שלא יטמאו בפת בג ומאכלי איסור. ומה שסיים שא"ל אותו רשע כו'. והם א"ל עין ל"ר גו' זה דרש מדכתיב הנמצאים דג"כ מיותר אלא לומר דכן השיבו לו דסעודתיך כבר נמצא וכתיב עין לא ראתה:
4 למרגלית שהיא אהובה לבעלה. דקשה למה מכניס שש שהוא אבן שיש אבנים טובות לכן תירץ שהיה כמשל מרגלית שהיא אהובה לבעלה. שאף שאיננה שוה כ"כ לאיש אחר מ"מ לו היה רבתה ערך. כן השש היה לאחשורוש בערך אבנים טובים וכדאיתא לעיל עד שנוח היה לו לעשות עמודים של זהב מלהביא של שיש מפרק אונסי'. ועי' דוחקם של מ"כ ויפ"ע:
5 ככוסות ביד המלך. עי' מ"כ ויפ"ע ואין הלשון סובל פירושם רק איפכא ג"ק לדבריהם דמה שלחה לו ושתי אבא לקבל אלפא שתי כו' והרי היא שתה יותר לפי פירושם. וי"ל דה"פ ויין מלכות רב שהיה כ"כ יין הרבה שיכול כ"א לשתות ככוסות שביד המלך שמסתמא כ"א שותה למלך. א"נ ככוסות שיש ברשות המלך שהם הרבה כך צוה ליתן יין הרבה שיוכל כ"א לשתות כסך הכוסות כנ"ל. וזהו תמיהת המדרש להלן שתה הוא לקבל אלפא וכאן הוא להיפך ברם הכא צוה שישתו הם ככוסות ביד המלך: